שבת קודש
לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה"
(ליקוטים משבת והלכותיה, הבן איש חי, הכל לאדון הכל, עולם האותיות, ואוצר דינים}
אם רצונך בברכה, תתחיל לשמור שבת ואז הברכה תבוא מאליה. (חפץ חיים)
כי מקור כל הברכות הוא שבת קודש שנאמר בו: "ויברך ה' את יום השביעי"
וכשאנו פוגמים בשבת קודש – מסתלקת הברכה.
הקשר שבין השבת לעם ישראל מן התורה
"יום הששי ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ויכל א-לקים…"
האות השביעית היא י, נספור 7 אותיות נוספות ונגיע ל – ש', וכן הלאה עד שנקבל את המילה "ישראל" בדילוג שווה של 7 אותיות.
ברכה בכסף של שומר שבת
אדם השומר שבת צינור השפע שלו שלם. כל שקל ושקל שיורד יש בו ברכה, ואילו אצל יהודי שלא שומר שבת הצינור מקולקל, ולכן אין ברכה בכסף.
שבת היא אות וסימן
אָדָם שֶׁיֶּשׁ לוֹ חֲנוּת, תּוֹלֶה שֶׁלֶט מֵעַל חֲנוּתוֹ, וְשֶׁלֶט זֶה מֵעִיד שֶׁהוּא מְנַהֵל אֶת חֲנוּתוֹ. אַךְ אִם יוּסַר הַשֶּׁלֶט, יֵדְעוּ, שֶׁהַחֲנוּת נִסְגְרָה לַחֲלוּטִין. כָּךְ הַשַּׁבָּת, הִיא הָאוֹת וְהַסִּימָן שֶׁל הַיְּהוּדִי. כָּל זְמָן שֶׁהוּא שׁוֹמֵר שַׁבָּת הוּא מֵעִיד "יְהוּדִי אֲנִי". (חפץ חיים)
מזונוֹתיו שֶׁל אדם קְצוּבִים לוֹ מתשְׁרי עד תִשְרי חוּץ
מ תשר"י – חוּץ מהוֹצאוֹת שיוֹצִיא על
תלְמוּד תוֹרה, שבּת, ראש חוֹדש, יוֹם טוֹב.
שהקב"ה מחזִיר.
הנזהר ב- 3 סעוּדוֹת שׁבת, יזכה לשפע ופרנסה.
וכל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלוש פורענויות:
סעוּדה ראשוֹנה מגינה מחבלי משׁיח.
סעוּדה שׁניה מגינה מדִין גיהנום.
וסעוּדה שְלִישִית מגינה ממלחמת גוֹג ומגוֹג
ע"י השבת מתברכין כל ימות השבוע, סידור שולחן השבת, זמירות השבת, דברי תורה על השולחן משפיעה על כל ימות השבוע.
מוכן לאבד חפציו ולשמור שבת מהספר "הכל לאדון הכל"
רבי יעקב הרמן ואשתו היו במסעם לארץ ישראל, הם היו אמורים לעגון בנמל חיפה ביום רביעי, אך מפאת המלחמה עגנה האוניה ביום שישי. שעה לפני השקיעה. המלחים האיצו בנוסעים לעזוב את האניה. והכריזו: כל המטענים יפורקו על הרציף והנוסעים אחראים לפנותם במהירות האפשרית. רבי יעקב הרמן ואשתו מיהרו להגיע לביתו של הרב אלפא לפני השבת. רבי יעקב אמר לקצין אנגלי האחראי: "רק חתום על דרכוננו והרשה לנו ללכת. אנו נקח את מטעננו עם צאת השבת" והוסיף "מעולם לא חיללתי שבת, להגיע לארץ הקודש ולחלל את השבת לא בא בחשבון". הקצין שאל: "כמה מזודות יש לך? רבי יעקב שהיה עשיר, ענה: "ששה עשר ארגזים בתא המטען ותשע מזודות בתאנו". הקצין אמר: "האם אתה מבין, שעד מחר בערב לא ישאר זכר לחפציך, הערבים ישדדו את הכל". אין לי ברירה השבת כמעט נכנסת, עלינו להגיע העירה בזמן, ולא לחלל את השבת ענה ר' יעקב. הקצין, בהשתאות קרא לקצין אחר ואמר: "החתם את דרכוניהם והרשה להם ללכת. הרב הזה מוכן לאבד את כל חפציו ובלבד שיגיע העירה לפני כניסת השבת שלהם". הקצין שיחרר אותם והגיעו לרב אלפא לפני כניסת השבת. במוצאי שבת הלך רבי יעקב לרציף, ושמעו קול במבטא אנגלי: "מי הולך שם?" והרב ענה "יעקב הרמן". הקצין אמר: "אכן הגיע הזמן שתופיע כאן. הייתי אחראי על מטענך". "מפקדי הקצין איים לכרות את ראשי, אם יחסר דבר מחפציך".
רבי יעקב שמר את השבת ומשמים שמרו על חפציו.
ניצל ממוות בזכות שמירת השבת
הרב נח ויינברג סיפר: היה לי תלמיד שרצה לזכות במדליית זהב באולימפיאדה, שמעון צייטלין שמו. הוא היה מתחרה ברכיבה על אופניים מהשורה הראשונה בעולם. ביום מן הימים הוא התחזק ביהדות ובא ללמוד בישיבה ועדיין המשיך להתאמן שעתיים וחצי ביום. המארגנים החליטו שהתחרויות יתקימו בשבת. שמעון בקש מהוועדה הישראלית לשנות את היום, ולא התאפשר. לכן הודיע שלא ישתתף בתחרות. הם בכו והוא בכה ולא יצא לאולימפיאדה. צריך להבין כמה מסירות נפש היה בהמנעות זו בשבילו, אחר שכל חייו התכונן לאולמפיאדה. כמה ימים לאחר שנסעה המשלחת הישראלית הוא בא אלי חיוור עם עיתון ביד, "חשבתי שהקרבתי את החיים שלי בשביל השבת", הוא אמר לי, "עכשיו אני יודע שהשבת הצילה לי את החיים". זו הייתה אולימפיאדת מינכן 1972 בה נרצחו אחד עשר הספורטאים הישראליים. השם יקום דמם.
הסיח דעתו מהצרה וראה ישועה
יש הבטחה מהרב החיד"א שבאם האדם נקלע לצרה כל שהיא ומסיח דעתו ממנה ביום השבת רואה ישועות. אדם ששמע זאת החליט לנסות. סיפר שהיה לו משפט בקשר לעסק שלו וקנסו אותו בסכום גדול. לא היה לו סכום זה והשופט הורה לעקל את ציוד עסקו. התאמץ ביום שבת לבלתי עלות צער בליבו, הלך לשיעורי תורה והצליח להסיח דעתו מכך כל השבת. והנה, ביום ראשון לאחר דיון נוסף נשתנה בדרך פלאית פסק הדין לקנס קטן מאד. (הרב לוגאסי)
הכנות לשבת
על ידי שמירת השבת מתברך מה' ובא לידי ברכה ועשירות,
וכמו שאמר הפסוק: "ברכת ה' היא תעשיר".
מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת
הכנות לפני כניסת השבת
להכין את כל הבישולים והאפיה לפני שבת.
לסדר את הפלטה.
להכין בגדי שבת (כביסה, תיקון גיהוץ לפני שבת)
להכין יין נר ובשמים
להכין את הפמוטים
להרתיח מים לפני שבת לשתיה בשבת.
להכין תמצית תה
לכבות את הבוילר, ומנורה במקרר
לבדוק אם אין מוקצה בכיסים
לעשר את מה שעדיין לא מעושר
להכין נייר טואלט חתוך (יש מוכן)
להחליף ספוג הכלים לננס.
להשאיר אור דולק במקומות הרצויים.
לכוון שעון שבת ו/או מזגן אם יש צורך.
ילבש בגדיו הנאים וישמח בביאת השבת כיוצא לקראת המלך.
הדלקת נר שבת היא חובה משום "כבוד ועונג שבת" .
הזהירים במצוה זו זוכים לבנים תלמידי חכמים. שנאמר:
"כי נר מצוה ותורה אור"
סדר הקידוש
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ג' פעמים
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ג' פעמים
בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ג' פעמים
בְּשִׁבְתְּכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ג' פעמים
בְּצֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ג' פעמים
כִּי' מַלְאָכָיו' יְצַוֶּה'-לָּךְ'. לִשְׁמָרְךָ' בְּכָל'-דְּרָכֶיךָ': ה' יִשְׁמָר- צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ. מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם:
אשת חיל לפי סדר א-ב
אֵשֶׁת-חַיִל מִי יִמְצָא. וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ: בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ. וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר: גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא-רָע. כּל יְמֵי חַיֶּיהָ: דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ: הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר. מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ: וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ. וְחֹק לְנַעֲרתֶיהָ: זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ. מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם: חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ. וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעתֶיהָ: טָעֲמָה כִּי-טוֹב סַחְרָהּ. לֹא-יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ: יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר. וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ: כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי. וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן: לֹא-תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג. כִּי כָל-בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים: מַרְבַדִּים עָשְׂתָה-לָּהּ. שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ: נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ. בְּשִׁבְתּוֹ עִם-זִקְנֵי-אָרֶץ: סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכּר. וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי: עוֹז-וְהָדָר לְבוּשָׁהּ. וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן: פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה. וְתוֹרַת-חֶסֶד עַל-לְשׁוֹנָהּ: צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ. וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל: קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ. בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ: רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל. וְאַתְּ עָלִית עַל-כֻּלָּנָה: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיּפִי. אִשָּׁה יִרְאַת-ה' הִיא תִתְהַלָּל: תְּנוּ-לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ. וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ:
קידוש ליל שבת
יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל-צְבָאָם: וַיְכַל אֱ-לֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתוֹ. כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל- מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר- בָּרָא אֱ-לֹהִים לַעֲשׂוֹת:
סַבְרֵי מָרָנָן. (ועונים: לְחַיִּים).
בָּרוּךְ אַתָּה ה', א- לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת: