ילדים אוצר יקר

ילד יהודי הוא כאבן יהלום גולמית שעלינו ללטשה ליהלום מהודר – גדול בישראל.


יש מפתחות הפותחים רק דלתות,
ויש מפתחות שפותחים לבבות.
יש לבבות שתמיד מתרצים,
ויש שאינם בקלות נפתחים.

ומפתחות יש לכולנו! בכל הגדלים,
ומה שפשוט מצפים מאיתנו –
שנפתח ונחדור ללבבות הילדים.

נתנו לנו פקדונות יקרים,
נתנו לנו לבבות ילדים.
ואנו צריכים אליהם לחדור,
ולהוציא אל הפועל את אותו האור.

ואם נתנו בידינו מפתחות
סימן שידעו שאנו יכולים לפתוח לבבות!
ואם במפתח היטב משתמשים
יש תוצאות גם בלב הילדים!
(מתוך שיר מפתחות. הזכויות שמורות לכותב השיר – לא ידוע)

.

 

ילדים הם אוצר יקר

בבית זה גדל אוצר… על כולנו להרגיש שבביתנו יש אוצר גדול.

.

הורים מלשון להורות
אנחנו ההורים של הילדים באופן מדוייק מבורא עולם. לכל ילד לפי תיקונו וייעודו בעולם.
יש בתורה 2 מצוות התלויות אחד בשני. מצוות "פרו ורבו" ומצוות "ושיננתם לבנך". יש לנו מצוה לחנך את ילדינו לתורה ולדרך ארץ. תפקיד זה רמוז במילה הורה שבאה מלשון להורות את הדרך. מורה דרך – הילדים הולכים אחריו. הוא מוביל. הוא הולך וכולם הולכים אחריו.

.

חינוך למצוות כיבוד הורים
צריכים להיות תמימי דעים ביניהם, שאם האב אמר לילד לעשות דבר מסוים, אין לאם להפריך את דברי האב, וכן להיפך. וכמו כן אין להתווכח ליד הילדים, כיון שכך ערכם יורד בעיניהם ויבואו חלילה לזלזל ולאבד את האמון בהם.

חובה על ההורים לחנך את ילדיהם למצות 'כיבוד הורים', ללמדם איך לא לדבר אל ההורים, לא לסתור את דבריהם, להימנע מלהתווכח עמם, וכן אסור להרשות לילדים הקטנים להכות אותם. זה עשוי להראות להורים כבדיחה, אך לילד זה אמיתי. חייבים לאסור זאת, גם בגיל מוקדם. הילד צריך להיות מודע לכך שבסופו של דבר ההורים הם הקובעים והמחליטים. להימנע ככל האפשר מלאמר לילדים "לא", אבל אם כבר אמרנו "לא" עלינו לעמוד על כך בכל תוקף ולא לוותר.

.

החינוך האמיתי זו הדוגמא האישית
דמויות ההורים חשובות ומרכזיות לילד. כשיוסף הצדיק היה בן 17 נמכר לעבד והיה במצרים רחוק מהמשפחה. אשת פוטיפר, ניסתה לפתותו, ואז הופיעה מולו דמות אביו, שנתנה לו כח לשלוט ברוחו לברוח ולהתמודד עם המציאות. הקדושה שקיבל מאביו ניצחה את הדחף הרגעי, החלש.

הילדים מסתכלים איך ההורים מתנהגים במצבים שונים ומחקים אותם. אם האב אומר לילד לקום מוקדם לתפילה והוא בעצמו לא עושה זאת הילד לא יקשיב. כי הדוגמא האישית יותר משפיעה על הילד ממילים.


השמחה היא יסוד הכרחי בחיי הילד. לפתוח את הנפש לדברים חדשים רק ע"י שמחה. דברים שנרכשו בחוויה של שמחה, נקבעים בנפש הילד.
כל מעשה שנעשה בשמחה – קל הוא שבעתיים ונעים יותר לעשותו (אשת חיל)
אמא צריכה להיות שמחה ועם מצב רוח טוב, כי זה משפיע מאוד בבית.

.

חשיבה חיובית
המחשבה היא כח רוחני ויש בכוחה אפשרות לשנות את המציאות של הילד. כאשר ההורים חושבים על הילד, הם משדרים לו את התחושה שלהם כלפיו. הילד קולט את השדר – ומגיב בהתאם. כאשר המחשבה של ההורים על הילד חיובית, תומכת ואוהבת, הילדים משדרים, מגבירים ומפתחים את הטוב שבהם. (ולכל ילד יש נקודה טובה אחרת)

.

מצוות עשה בחינוך
· הגדלת האור – להשתמש בעין טובה – לחפש ולמצוא את הטוב בילדים שלנו ולהוציא מהם עוד ועוד דברים טובים. כי כל דבר שמתמקדים בו הולך וגודל. לקחת את הילד שהכי קשה לך איתו ופעמיים ביום לחשוב ולכתוב עליו רק דברים טובים. גם אם זה דבר מאוד קטן. אחרי שבוע כבר תראו איזה השפעה טובה היתה עליכם ועל הילד.

· לעודד את הילדים על כל פעולה טובה שעשו, כדי לתת להם את החשק והרצון להמשיך ולעשות עוד פעולות טובות כמיטב יכולתם. העידוד הוא תנאי חיוני להתפתחות בריאה של הילד, לביטחון עצמי, להתקדמות ולמוטיבציה. בכל פעם שילד עושה מעשה טוב לשים לב ולעודדו . אפשר גם לספר לאבא ולשמוח בפניו בכנות רבה. העידוד יגרום לילד לרצות להגשים את מה שאנו חושבים עליו. לדוגמא: אם נאמר לילד "התלבשת בזריזות"! התוצאות תהיינה מפליאות. שכן, הילד ישתדל באמת להיות זריז.

· לחפש הזדמנויות כדי לשבח את הילד. גם ילד שהתנהגותו גרועה, בגלל חוסר תשומת לב, אם נחפש, נמצא בו נקודות אור, ונחזק אותן, נפתח את החיובי שבו. השבח מרומם את מצב הרוח, ובאפשרותו להגדיל את יכולת הילד להגיע להישגים טובים. כאשר משבחים את הילד הוא מרגיש חשוב. בטחונו העצמי גובר.

· חינוך לזריזות – אחד היסודות בהצלחת חינוך הילד הוא לחנכו לזריזות בכל פעולותיו, כי אז הברכה מצויה אצלו בכל, החל מסדר קומו בבוקר עד הליכתו בערב לישון במיטתו. להעריך כל דקה ולנצל את הזמן ביעילות.

מה שאפשר לעשות עכשיו – מדוע לדחותו לעוד רגע?!!

.

מצוות לא תעשה בחינוך
· לא לחפש את הרע שבילדים, ולא לבקרם על כל צעד ושעל, ילדים אלו עלולים לאבד את הביטחון העצמי שלהם, ונכנסת להם טינה להוריהם.
· לא לפחד לשים לילדים גבולות. גבולות מעניקות לילד ביטחון.
· לא להעיר בנוכחות אנשים זרים. יהיה יותר קל לילד לקחת את הדברים לתשומת לבו אם נדבר אליו בשקט ובפרטיות.
· לא לנדנד לילד, כי כך הוא יאלץ להתגונן על ידי כך שיעמיד פני חרש.
· לא לעשות הפליות בין הילדים, וכן אין לשבח יותר מדי ילד אחד בפני השני, ובפרט אם יודעים שהשני מקנא. תוקפנות יכולה להיות תוצאה מאי סיפוק בבית שסיבתו בשדר סמוי שהוריו משדרים לו: "אתה לא מוצלח, אחיך יותר חכם, ויותר מוכשר".
· להימנע ככל האפשר מלדבר ליד הילדים על כסף ומותרות או על עשירים בהתפעלות יתירה, כיון שבכך מחדירים לילדים בעקיפין שהצובר ממון הוא המאושר. אלא עיקר הדיבורים בבית צריכים להיות בענייני רוחניות, כגון התפעלות מתלמיד חכם פלוני השוקד יומם ולילה בתורה וכיוצא בזה.


יהודי שאל רב על דירה שרצה לקנות, האם כדאי?."להיכן פונים חלונות הדירה? מה יראו ילדיך כשיביטו מבעד לחלונות ולמרפסות?" שאלו הרב.
גם כשעומדים לקנות דירה צריך לחשוב בראש ובראשונה על חינוך הילדים, שימצאו בחברת ילדים טובים.

.

אחריות
כלל חשוב באחריות – הוא לא מתחלק לשניים. או שהוא אצלי או שהוא אצל הילד. אם האחריות אצלי היא לא אצלו. אם אני זו שמעירה, בודקת ולחוצה כשהוא לא קם בבוקר או לא למד למבחן, סימן שהאחריות אצלי והיא לא אצל הילד. עלינו לעזוב את האחריות מהילדים שלנו, בדיוק כמו שאנחנו מלמדים ילד לרכב על אופניים. אנחנו מלמדים מסבירים מאמנים ושולחים אותו לדרכו. אנחנו לא ממשיכים לתפוס בכידון. אנחנו כל כך רוצים את טובתם והצלחתם אבל אנחנו לא מאפשרים להם לקחת אחריות ליפול, לקום. ילד שלוקח אחריות ללימודים מרגיש שהמבחן שלו. ההצלחה שלו וגם הכישלון שלו וכך הוא ילמד מהכישלון וכשמצליח הוא מרגיש זה שלו. אני מצליח, אני יכול, אני מסוגל. זה נותן לו תחושת ביטחון ואושר. עלינו להיות עסוקים בחלק שלנו וזה לחנך להוביל ואם הילד עשה או לא עשה זה בחירתו. שלו זה כבר לא באחריות שלנו.

.

ציפיות להצלחה גורמות להצלחה
ציפיה מלשון צפיה – מה אני רואה בעיני רוחי שיקרה. צפו לטוב ביותר – התייחסו לילד כמצליח וכאילו כבר הגיע לנקודה אליה אתם שואפים שיגיע, ועזרו לו להיות מה שהוא מסוגל להיות. פתחו ציפיות נעלות כלפיו, והתייחסו אליו בהתאם, והוא יפעל בהתאם לציפיותיכם. התייחסו לילד כאילו הגיע למה שהוא יכול וראוי להיות, והוא יהפוך למה שהוא יכול וראוי להיות. מה הייתי עושה אם הילד שלא לומד היה לומד? כנראה שהייתי ממשיכה בדרכי. ואם הילד המתחצף היה מדבר יפה? כנראה הייתי עונה לו עניינית וממשיכה כרגיל. לא ניגררת למעשה של הילד אלא ממשיכה בדרכי כאילו הוא משתף פעולה. (אלונה שפיגל)

.

הרגלים וגבולות בגיל הרך
הילדים שואבים ביטחון עצמי כשיש בבית סדרים קבועים. לכן גדולה כל כך חשיבותם של ההרגלים וגבולות ברורים ומסגרת בחייו של הילד מגיל צעיר ביותר. זה מסייע להתפתחות דימויו העצמי והפופולריות החברתית שלו.

.

נעימות ושלווה
חשוב שהילד ילך לישון ברוגע ושלווה ויקום בשמחה. כדי להשיג מטרה זו מומלץ להתארגן לבוקר כבר מהערב. ניתן להחליט כבר בערב מה ילבש הילד למחרת, ולשתפו בבחירה זו, מתוך מגוון אפשרויות מצומצם שנציע לו. וכך, אם נתכנן בערב את תוכניות יום המחרת, לא יתבזבז זמן ולא נכפה על עצמנו תוכנית מסוימת בגלל לחץ זמן. והבוקר יתנהל בלי עצבנות ובצורה זורמת.

.

מדברים עם אמא
ארוחת צהרים וארוחת הערב, שעת ההשכבה והידוק השמיכה, הם רגעים שערכם לא יסולא בפז. סיפורים, שאלות, מחשבות ובעיות, עולים ברגעים אלו, ומציבים בפני האם הטורחת על מזונם ובריאותם של ילדיה, את האתגר: להזין את נפשם, הרעבה לא פחות… ברגעים אלה ננסה לחשוב יחד עם הילדים, להרגיש את מצוקותיהם ולדאוג את דאגותיהם. ובעיקר, נשתדל לחפש פתרון לבעיות השונות, בתורתנו, שהיא "תורת חיים". (מדברים עם אמא)

.

תחפושת של עצלן, מרדן ועוד
הילדים שלנו מסתובבים עם כל מיני "תחפושות" כל השנה.
זה עצלן, השני מרדן וזו חסרת ביטחון עצמי. ננסה לא להאמין לתחפושות האלה. ולחשוב על הילד את המחשבות הטובות ביותר. ולראות את הילד משתף פעולה כמו שצריך.
כולנו רוצים שהילדים יעזרו יותר בבית. יתנהגו יפה אחד לשני. יכבדו, אבל אם אנחנו לא באמת מצפים לכך, הילדים מתאימים את עצמם לציפיות שלנו.
הפתרון הוא לשנות את המחשבה. ולצפות מהם את הטוב ביותר. (אלונה שפיגל)
לדוגמא ילד עם קושי בלימודים או ילד שלא משתף פעולה. לשנות את התסריט שיש לכם עליו ולראות אותו בדמיון בצורה הטובה ביותר, מצליח בלימודים ומשתף פעולה. ולהתנהג איתו כאילו הוא כבר משתף פעולה.
לחפש את הטוב בכל מחיר כי אין ילד שכולו רע. גלו את הטוב שבו גם אם הטוב שבו עדיין בגדר של מאמצים, נסיונות או אפילו כוונות, ומעטו ככל האפשר לעסוק בשלילי.
ילד שבחוץ הוא ילד מדהים ובבית מגיב על כל דבר גם אם זה לא קשור אליו. עונה בחוצפה. זאת הדרך שלו בלא מודע ליצור חיבור עם האמא. ושוה לו גם אם האמא תעניש, ותאיים וכו'.
אז מה לעשות? להיות ניטרלית. לעזוב אותו. לצאת מהמאבק, לא לקחת חלק בזה. זה רק טעות הוא לא באמת כזה. זה רק תחפושת. הוא לא באמת חצוף, לא באמת מפוזר.

.

עצות
· איך מדרבנים ילד לציית להורים?
לעורר את הילדים לזכות במצווה, בהכרזה פשוטה: "מי רוצה לזכות במצווה?" והם עונים: "אני!" ואז לומר לילד את תוכן הפעולה שהוא צריך לבצע, ובזה מרוויחים שהילד מתרגל שצריכים לשמוע, הוא בא גם לידי הכרה, כי בביצוע מעשה זה, הוא מקיים מצות כבוד הורים ומלמד להיטיב לזולת.

· כשאת שולחת את הילדים לשחק בחצר, לא כדאי לפקוד על הילד הגדול – "לך ושמור על הקטן", אלא אימרי לו "לך ושחק למטה עם אחיך הקטן". התוצאות תהיינה הרבה יותר טובות. וכן אין לומר לילד: "רד מיד מהאופניים", אלא: " תעשה עוד סיבוב אחד ואז תרד מהאופניים". (אשת חיל )

· משחקים מפוזרים בחדר, אלישבע קוראת לילדים: "מי רוצה לאסוף מצוות? כל משחק שתרימו – תזכו במצווה". בתבונה מיוחדת החדירה אלישבע לשתילים הרכים אהבה עצומה למצוות. הם חשו שכל מצווה יקרה מפז ומפנינים, וכדאי לאסוף ולהכין רכוש גדול ועצום של מצוות ומעשים טובים. (אשת חיל)

.

· לאפשר לילד למצוא בעצמו פתרון
כשפורצת מריבה בין הילדים, לא כדאי להתערב, יש לתת להם לסיים בכוחות עצמם את המריבה. הניסיון מלמד שהילדים חוזרים חיש מהר למסלול ונוטים לשכוח ולא לשמור טינה. וגם אם נראה שדרושה התערבות, יש לשקול זאת בכובד ראש. או אפשר לתת לילדים למצוא את הפתרון. ולאמר לילדים: "מה לדעתכם אפשר לעשות כדי לפתור את הבעיה?" ואז אפשר להנחות אותם בתהליך פתרון לבעיה. הענקת אפשרות לילד למצוא בעצמו פתרון לבעיה, מעוררת בו את כוח היצירתיות ומגבירה את מיומנותו למציאת פתרונות. (לעזור בלי לשבור)

.

עונש
ככל שממעטים להעניש, גדלה התועלת. לכל עונש להקדים אזהרה, ואין עונשים מתוך כעס. וכן לוודא שההורה יכול לעמוד בעונש שמעוניין לתת.

.

תפקידים
רצוי לחלק לילדים תפקידים בבית ולאפשר להם לעזור, ברור שעל הדרישות להיות הגיוניות. ילד שעוזר מקבל בטחון עצמי וקשור לבית וכן מתרגל לעשות חסד ולעזור לזולת. וברור שאין להעמיס על הילדים עבודה שאינה לפי כוחם, אלא לתת לכל ילד עבודה לפי כוחו.

.

התייעצות
חשוב להתייעץ עם הילדים במתרחש בבית. ובמיוחד בדברים הנוגעים אליהם. הדבר מעניק לילד הרגשה שהוא חשוב ותורם ושהוא חלק מהמשפחה. גם כאשר רוצים לבקש עזרה, צריך לעשות זאת בדרך של שיתוף והתייעצות.

.

חינוך להתנהלות נכונה עם הכסף
דרך דמי כיס ניתן ללמד את הילד לחסוך למשהו שהוא מאוד חפץ בו. ולהוציא כסף בשיקול דעת בהשוואת מחירים.

.

דיבור בלשון חיובית
אם ילד לקח דבר מה ללא רשות, אל תאמרו לו: "אתה גנב", כי כך הוא עלול להמשיך לגנוב. במקום זאת, אימרו: "לקחת ללא רשות, זה לא מתאים לך, אתה טוב מכדי שתנהג כך", בכך מעודדים התייחסות חיובית.

.

חינוך לאמת
סיפר אדם שלמד לדבר אמת הודות לחינוכו של אביו בעודו קטן: כדרך הילדים, כשהיה מתקוטט עם אחיו והיה בא לאביו בטענות שאחיו רב עמו ומתנהג רע, פנה אביו ואמר להם:
בניי! מי שיודה על חטאו ויאמר אמת, אמחול לו, בתנאי שיזהר מהיום והלאה שלא ימשיך במעשיו. ומי שיכחיש, דעו לכם שאחקור ואדרוש אם הוא משקר, ואזי אענישנו בכפלי כפלים. וכן עשה. מי שהודה – מחל לו, העניק לו פרס עידוד על אומץ לבו להודות על האמת. ומי ששיקר, העניש אותו בעונשים גדולים.
בדרך זו נהג אותו אב, וכך הטביע בבניו את מידת האמת, הסלידה והפחד מהוצאת שקר.

.

שמירת הלשון
לחנך את הילד לשמור פיו מלדבר לשון הרע, שזה עוון חמור מאוד, ולכן אם רואה שבנו דיבר חלילה לשון הרע על חבירו, אל יעבור על כך בשתיקה, אלא יסביר לו את חומרת האיסור.

אחד המכשולים הגדולים הם הדיבורים על ילדינו. סיפרה אשה: משום מה היה נראה שעל הילדים מותר לספר מה וכמה שרוצים "הוא לא ממושמע", "היא מבולגנת", "היא מתנערת מכל אחריות" ועוד. בזמן האחרון נדמה לי, שככל שאני משתדלת להפחית בדיבורים, כאילו גם הבעיות הולכות ונהיות פחות רציניות!! (משתתפת בשמירת הלשון)

 

.

רצון
אם תחשוב כי תיפול – כבר נפלת.
אם תחשוב כי תאבד – הן תאבד בודאי
כי כל אדם בעולם לא יגיע בלי הרצון. החלט כי תוכל ותצליח

.

מעשה שהיה – הכל תלוי ברצון האדם
בימי הגאון רבי חיים מוואלוז'ין. בעיר סלוצ'ק היה ילד -"יוסל'ה שובב", כמעט ואינו יושב על ספסל הלימודים, וכל היום משחק ועושה מעשי קונדס. יום אחד, בהיותו בן שתים עשרה, שמע קול גערה חזקה וראה איך אבא מכה בנו שסרח, באמרו לו: "מה אתה חושב? אני אתן לך לגדול פרא אדם כמו "יוסל'ה שובב"? בשום אופן לא אתן לך לגדול כך!”…

נדהם יוסל'ה ממה ששמעו אוזניו וחשב לעצמו: "מה, עד כדי כך הגעתי? אם כך, מוכרחים לשנות את כל הכיוון! היה לא אהיה כך!"

אמר לאביו שהוא החליט לנסוע ללמוד בישיבה בוולוזי'ן…אביו נדהם, וחשב לעצמו: מי יודע איזה מעשה הוא מתכנן לעשות. יוסל'ה הלך לראש הישיבה ואמר שרוצה להיכנס לישיבה"…

"ומה אתה יודע נערי, שאל הרב?…" ויוסל'ה עונה: "אני לא יודע שום דבר, אבל אני רוצה ללמוד!" התבונן רבי חיים בעיניים הנוצצות והתוססות של הנער, והבין שטמון כאן עתיד, צבט בלחיו ואמר לו: "אם תרצה – תוכל, קום והכנס לישיבה!.."

כעבור כמה שנים כשהיה כבר למדן גדול נפטר רבה של סלוצ'ק עיר מגוריו. באו חמשה מחברי הקהילה לוואלוז'ין וביקשו שיבחר להם רב. מיד שלח וקרא לר' יוסל'ה, וכאשר נכנס לחדר, קם רבי חיים לפניו מלוא קומתו והושיבו לידו בכבוד גדול, הוא שאלם אם זוכרים הם ילד שקראו לו "יוסל'ה" ענו "כן, ילד שובב ופרחח, שעשה כל מיני קונדס שבעולם, "ורבי חיים אמר להם: "זהו יוסל'ה, והוא בע"ה יהיה הרב שלכם", והוא התחיל לשבח אותו בכל השבחים". רגע של מחשבה שנכנסה לעומק שכלו של יוסל'ה השובב, הפכה אותו לאדם אחר. בזכות רצונו.

.


בן צדיק פודה אביו
סיפרה אשה כי היא בעלה ושלושת ילדיהם יצאו לטיול והמכונית התדרדרה לתהום. האב נפטר והיא נפצעה קשות והחליטה שכאשר תבריא ותצא מבית החולים, הילדים ילמדו בתלמודי תורה. וכך עשו. הילדים עברו מבית הספר החילוני לדתי. לאחר מספר חודשים בא הבן הגדול בן השתים עשרה ובכה: "אני כבר לומד גמרא, אנו לומדים את הפרק "שור שנגח את הפרה". כולם יודעים את הגמרא, ואני לא יודע, ומחר יש לנו בחינה – איך אעמוד בה?" הילד בכה עד שנרדם. כשקם בבוקר אמר: "אמא, אני הולך לבחינה, אני כבר יודע את הגמרא. אבא בא אלי בחלום ולימד אותי… חלמתי שאבא הלך עמי ברחוב. אמרתי לו :"אבא, אתה יודע שאנחנו כבר דתיים?" והוא ענה לי: "כן, אני יודע". אמרתי לו שוב: "ואתה יודע שאני כבר לומד גמרא?" גם על זה השיב בחיוב. ומנין אתה יודע?" שאלתי, והוא ענה לי: "כי כאשר אתם נעשיתם בעלי תשובה, הכניסו אותי לגן עדן, והגמרא שאתה לומד למטה, מלמדים אותי שם למעלה בגן עדן". "אם כן, תלמד אותי", והוא לימד אותי כל מה שלא ידעתי". הילד, הלך שמח לבית הספר נבחן וקיבל ציון מאה.
כל המשתדל ללמד את בנו תורה ודעה וחכמה זוכה לעולם הזה ולעולם הבא.

.

עת רצון
זמן עשית מצוה זה עת רצון ותפילתו של אדם נשמעת לכן כשהאשה מפרישה חלה או כשמדליקה את הנר בערב שבת תתפלל באותה שעה על בניה שיהיו יראי שמים, מצליחים, ומאירים את העולם בתורה ובמצוות. טוב שהילדים יסתכלו על נרות שבת, וככל שהאם תתפלל יותר בכוונה זה השפעה יותר גדולה על הילדים. ותפילה ותשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה.
צריכים אנו לראות את בנינו כגדולי ישראל לעתיד וכך כשנשלח את הילד לביה"ס נרגיש שאנו שולחים את גדול הדור הבא וכך נתייחס אליו בהתאם.

.

סגולות לבנים טובים
· נהגו ההורים לברך הבנים והבנות בליל שבת קודש.
לבן: יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה.
לבת: יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה.
ולאחר מכן: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ ,יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּך,ָּ יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
· טוב לברך את הילדים בזמן עלות השחר – שאז משוררים המלאכים ומתקיימת הברכה של כל אדם.
· הסגולה הטובה והבטוחה ביותר לזכות לבנים טובים ולרוות מהם נחת, היא לחנכם בדרך התורה, כיון שהתורה מעדנת את האדם, ומנחה אותו בדרך טובה וישרה.

אין העולם קיים אלא בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן
זכותם של ילדים שלומדים תורה, מגינה על העולם מפני פורענויות קשות, וזהו שאומר הכתוב: "ולשון רכה תשבר גרם" גרם – עצם. (משלי מג')
הלשון של הילדים הרכים שוברת גזרות קשות כעצם. וראשי תיבות
“תשבר גרם" = תינוקות של בית רבן גזרות רעות מבטלים.

.

בחירת הדרך
כל הורה השוקל לאן לשלוח את ילדיו, צריך להיות מודע לכך שעתיד בנו מונח על כף המאזניים, ובידו להכריע לכאן או לכאן. וכל כיוון הוא גורלי, וקובע כמעט את כל מסלול חייו לעתיד! מה חץ כל סטייה של סנטימטר בצאתו מיד הגיבור סופו בסטייה של טווח גדול מאד. כך הנער הגדל, כל צלקת ופגם בחינוכו הרוחני בתחילת דרכו – תביאהו לקושי גדול בבגרותו. לכן כדאי לבחור מסגרת תורנית שתחנך למידות טובות, דרך ארץ ויראת שמים.

תיבת נח של דורינו הם תלמודי התורה והמוסדות התורניים
התורה מלשון הוראה – ספר הוראות לשימוש נכון בבריאה
החינוך בבית הספר התורני פועל ע"פ ספר ההוראות של עם ישראל – התוכנית האמיתית.



 .