צניעות במערכת הרפואית
ליקוטים מהחוברת צניעות האשה בכלל המערכת הרפואית
ומתוך "איגרת לבת ישראל משליחי המלך"
בת מלך
אשה המצניעה עצמה, עולה לדרגת בת מלך, וכנאמר: "כל כבודה בת מלך פנימה" – כמה שיותר פנימה, יותר בת מלך. ולהיפך, גילוי בשר מראה על עזות וחציפות.
חכמינו זיכרונם לברכה, הזהירונו על מידת הצניעות והבושה, כמובא בשולחן ערוך סימן ב': "לא ילבש חלוקו כשהוא יושב, אלא יקח חלוקו ויכניס בו ראשו וזרועותיו בעודו שוכב, ונמצא כשיקום שהוא מכוסה". ואל יאמר הנני בחדרי חדרים מי רואני, כי הקדוש ברוך הוא מלוא כל הארץ כבודו". ועוד כתוב: "יהא צנוע בבית הכסא, ולא יגלה עצמו עד שישב", וצריכים להשגיח שלא יגלו מעצמם יותר מהנחוץ. האיש לא יגלה עצמו כי אם לאחריו טפח ומלפניו טפחיים ואשה מאחריה טפחיים ומלפניה ולא כלום.
חז"ל הזהירו את האדם לא לגלות מגופו חלקים שאין לו הכרח ונחיצות לגלותם, גם כשהוא לבד בביתו, וקל וחומר בפני אחרים, שאז הזהירות צריכה להיות יותר גדולה. ועל אחת כמה וכמה אשה – שהצניעות היא מהותה.
בענין היבדקות אשה על ידי רופא
בהרבה מקרים אין הבדיקה אלא רק בדיקה שגרתית, כדי להתקבל לעבודה או תוך כדי עבודה, וברוב המקרים אין קשר ישיר בין מצבי בריאות האשה לסוג התעסוקה, ולמעשה הבדיקה בעיקרה מיותרת, ומפני שאצל ההמון, ענין זה נהיה כדבר מקובל ואין מעלים על דעתם שיש צד איסור בדבר, באנו לעורר על כך.
יש אופנים שהתירום הפוסקים – מהם שהתירו בקלות ומהם שהתירו בדוחק – ונעשה עניין זה כולו כהיתר גמור ונתרופפו גדריו.
בדיקה תעסוקתית
בבדיקות שאין בהם צורך רפואי כלל, כמו בדיקות רפואיות הנדרשות ע"י מעסיקים לצורך ידיעת מצבו הרפואי של המבקש להתקבל למקום העבודה, יש לה להיעשות ע"י רופאה בלבד. וראוי לעורר על כך כיון שנעשה כל עניין הבדיקות כהיתר גמור, ורבים אינם שמים לב להבחין בין האופנים. (בדיקות שאין בהם צורך כלל, אין לעשותם גם ע"י רופאה).
בדיקה הכרחית לצורך רפואי
גם במקרים של הכרח לאשה להיבדק אצל רופא, צריך שהבדיקה תיעשה באופן הצנוע. טעות היא לחשוב שאם יש לאשה צורך בבדיקה באיזה חלק מגופה שדרכו להיות מכוסה, שאין עוד מגבלות באיזה צורה להיחשף, וחושבים שאפשר לפשוט את כל הביגוד גם בחלקי גוף שאין להם קשר עם הבדיקה, אלא צריכים לדעת שחוץ מהנחוץ לצורך הבדיקה אין היתר לגלות שאר חלקי הגוף שאין להם קשר לבדיקה, וכל גילוי יותר מהצורך הוא איסור גמור. ואם צריך לבדוק מספר מקומות צריך לגלות את חלקי הגוף כל אחד בפני עצמו ולא הכל בבת אחת.
בדיקות עונתיות
גם בבדיקות שיש בהן צורך כלשהו, כמו בדיקות עונתיות של המבקש לדעת מצבו הרפואי, על פי מיחוש קל שבקלים או על פי המלצות של אחדים מהרופאים (הממליצים לעתים לבני גיל מסוים להיבדק אם אין להם ח"ו מחלה מסוימת), מלבד מה שלעתים אינו ממשנת חסידים לדרוש ברופאים בלי גבול ומידה וללא צורך כלל, עוד יש לדרוש ולחקור אם יש צורך באותה בדיקה וישאל שאלת חכם שיורהו כדת מה לעשות.
מרפאות חו"ל
במרפאות שונות בארה"ב התקינו חלוקים מיוחדים לנבדקות עם ריץ רץ בכמה מקומות בחלוק ואז מגלים מגוף האשה רק החלק שצריך לבדיקה ושאר הגוף נשאר מכוסה, ובודאי שישראל גוי קדוש על אחת כמה וכמה יש לנו לתקן תקנה זו במקומות שדורשים בדיקות לנשים וברור שאם יהיה בע"ה סיעתא דשמיא וכמו שאמרו חכמים "הבא ליטהר מסייעין אותו", ואמרו חכמים: "והתקדשתם והייתם קדושים", אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה, מקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה, מקדש עצמו בעולם הזה מקדשין אותו לעולם הבא.
מדברי הגאון ר' עובדיה יוסף זצוק"ל בספר טהרת הבית ח"ב עמ' רכ"א בהערה
"ודע שאף שהסכימו האחרונים לדברי הש"ך שהטעם שנהגו הרופאים למשש הדופק וכו' שכן המנהג פשוט שאשה שיש לה מכה במקום התורף, הולכת אצל הרופאים להיבדק אצלם ולקבל טיפול מתאים וכו', אולם פשוט שזהו דווקא במקום כאב וחולי ובמקום שאין שם אשה רופאה הבקיאה בדבר ובדלית ברירה התירו לאשה החולה הסובלת ממכאובים להסתמך על הטעם הנ"ל ולהיבדק אצל רופא מומחה אולי תצמח ישועה על ידו למצוא לה רפואת תעלה, אבל כשאין הדבר נחוץ כ"כ אלא מיחוש בעלמא שאפשר להתגבר עליו, אין להקל בזה כלל, ובודאי שעל ידי כן היא מורידה מעליה מסווה הבושה והצניעות וכו' לפיכך נשים שהן בהריון ההולכות להיבדק מדי פעם בפעם בתקופת הריונן אצל רופא גבר להווכח בהתפתחות העובר מנהג מכוער הוא ואין רוח חכמים נוחה מהן והרי יוכלו להיבדק אצל רופאות ואפילו בשכר ולא יבדקו על ידי רופא גבר ואפילו בחינם, ומצווה לפרסם הדברים ולהשפיע על בנות ישראל להימנע מכך, ולא יזלזלו בכבודן ובצניעותן.
המנהג להקל אף במקום מיחוש הוא רק מפני צורך גדול, ויש מהפוסקים שהתירו רק במקום שיש בו חשש סכנה, חשש ספק פקוח נפש, ויש שכתבו שגם זה אינו אלא כשאין שם רופאה הבקיאה בדבר שאז התירו בקושי ובדלית ברירה.
רופא נשים
רופא המכיר בעצמו שבמצבים של בדיקה בא לידי הרהור יש מקום להחמיר עליו לבל יתעסק ברפואת נשים ואין צורך הפרנסה מתיר במקרה בזה. ויש דעות בפוסקים שאסור לראות ערווה גם כשאין גורם לו הדבר להרהור.
עירנות וביקורת
אשה יקרה! אל תהססי לשאול ולברר מה נחיצות בדיקה מסוימת ובמה היא כרוכה. וזכותך להתנגד אם משהו לא נראה לך.
המערכת הרפואית צריכה פיקוח וביקורת מתמידים.
אם יש לך ספק כלשהו על נחיצות בדיקה מסוימת פני לרב מוסמך באיזורך.
מדברי הרהגר"ש הלוי וואזנר שליט"א
לא להרבות בביקורי רופאי נשים בכלל.
במקום צורך לבחור אם אפשר באשה רופאת נשים.
אם אי אפשר ברופאה אשה, וגם שהאיש רופא מומחה יותר, אין בידינו לאסור במקום צורך.
לא לבקר כלל אצל רופא המוחזק בפריצות וחשוד על העריות.
ללכת לרופא רק בזמן הביקורים הקבועים לרבים.
כשצריך ללכת באופנים הנזכרים, ראוי ללכת בלוית אשה כשרה. אין זה מהנכון כל כך שילווה אותה בעלה וימתין לה בחדר המתנה לשבת שם עם נשים פרוצות כרגיל במקומות אלה, ותקנתו בזה קלקלתו,
להשתדל שלא תיסגר דלת חדר הטיפול ועל כל פנים שלא לסגור במפתח.
מלבד חששות של יחוד, רופאי נשים מייעצים לנשים בעניין מניעת הריון ועוד דברים המנוגדים לקדושת תורתינו הקדושה. על כן יש ללמד את הנשים שלא לקבל מהם, אלא רק כאשר יורו להם מורי הוראות מובהקים.
מופת לצניעות
כאשר הגיעה רויטל ע"ה לגיל אחת עשרה, חשה כאבים עזים בגופה. ערכו לה בדיקות, וגילו שחלתה במחלה ממארת, רחמנא ליצלן, בין יתר הטיפולים היה צורך חיוני לעשות פיזיוטרפיה. ההורים הגיעו עם רויטל לבית החולים אך כשנכנסה למקום הבעת רצינות חלפה על פניה ואמרה "אמא, לא! והסבירה: "ראשית, יש כאן קבוצה מעורבת. אני לא מתעמלת בקבוצה של בנים ובנות הודיעה נחרצות, ושנית הוסיפה בטון לא מתפשר, אינני מוכנה להתעמל עם מכנסים, רק עם חצאית". דקות עברו, האבא רץ למשרד להסביר את חשיבות הענין. הוא מיהר לבקש להתחנן, לסדר לביתו טיפול על פי בקשתה. ואכן לאחר דקות של התרוצצויות רבות, סודר חדר אחד צדדי, הם ראו לפניהם ילדה נחושה והבינו שיש לקבל את דעתה. בנוסף הסכימו כי תלבש חצאית על המכנסים. הכל כדי לשמור על צניעות בת ישראל.
ועוד מסופר על רויטל ע"ה, שכאשר באה לטיפול רפואי עקב מחלתה, ציוה עליה הרופא להוריד את הגרבים. רויטל הנהנה בראשה לשלילה. ואז הרופא הניע ידו בביטול: "סתם מכביד, אין צורך בגרבים, הן מיותרות". אך רויטל נשארה החלטית, לא להוריד את הגרבים. הכל היו המומים.