שלום ואושר אמיתי בבית

הַזִּוּוּג – מִן הַשָּׁמַיִם הוּא, וְהָאָדָם זוֹכֶה לְהַשְׁלִים עַצְמוֹ ע"י אִשְׁתוֹ שֶׁזִּמֵּן לוֹ הַשֵׁם יִתְבָּרַך. כִּי ה' יִתְבָּרַךְ הוּא הַיּוֹדֵעַ בִּלְבָד מָה טוֹב לְךָ, וּמָה מַשְׁלִים אֶת מְצִיאוּתְךָ.  כִּי – "מֵה' אִשָׁה לְאִישׁ" .

ה' מְזַמּן לָאָדָם אֶת הָאִשָּׁה שֶׁהִיא כְּנֶגְדּוֹ, שָׁוָה וּמַתְאִימָה לוֹ לְהַשְׁלִימוֹ בָּמֶה שֶׁצָּרִיךְ, הֵן בְּרוּחֲנִיוּת וְהֵן בְּגַשְׁמִיוּת. וְצָרִיךְ לְהִתְיַחֵס לָאִשָּׁה כִּבְרִיאָה שֶׁנִבְרְאָה בִּמְיֻחָד עֲבוּרוֹ שֶׁהֲרֵי 40 יוֹם לִפְנֵי יְצִירַת הָוָלָד כְּבָר הִכְרִיזוּ "בַּת פְּלוֹנִית לִפְּלוֹנִי". וּמוּבָא בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁלְּמַעֲלָה הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה הֵם נְשָׁמָה אַחַת, וּכְּשֶׁיוֹרְדִים לְמָטָּה, אָז מִתְפַּצְלִים וּכְשֶׁמִתְחַתְנִים חוֹזְרִים וּמִתְאַחֲדִים יָחָד.

הָאִשָּׁה הִיא הַמַּתָּנָה שֶׁנָּתַן ה' לָאָדָם וְרָאוּי לָאָדָם לֶאֱהֹב אֶת אִשְׁתוֹ כְּגּוּפוֹ, לְכָבְּדָה, וּלְרַחֵם עָלֶיהָ וּלְשָׁמְרָהּ כַּאֲשֶׁר יִשְׁמֹר אֶחָד מֵאֵבָרָיו. וְעַל יְדֵי כָּךְ שׁיְכַבְּדַהּ וְיְיַקְרָהּ תָּמִיד, יִזְכֶּה שֶׁתַּעֲזֹר לּוֹ בְּגַשְׁמִיוּת וּבְרוּחָנִיוּת.

אַחַד הַדְּבָרִים  שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל פֶּירוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לְעוֹלָם הַבָּא הוּא הֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתוֹ.

כיצד אנהג באשתי?

אֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁל הַצַּדִיק רַבִּי אַרְיֵה לֶוִין  שֶׁעָמַד לָשֵׂאת אִשָּׁה, שְׁאַלוֹ: "כֵּיצַד עָלָי לִנְהֹג בְּרַעֲיָתִי?", הִתְפַּלֵּא ר' אַרְיֵה עַל עֶצֶם הַשְּׁאֵלָה וְהֵשִׁיבוֹ: "וּמָה הַשְּׁאֵלָה? וַהֲרֵי הִיא כְּגּוּפְךָ, נְהַג בָּהּ כְּפִי שֶׁנּוֹהֵג אַתָּה בְּעַצְמֵךָ…" וְאָמְנָם, כְּשֶׁחָשָׁה רַעְיָתוֹ הָרַבָּנִית מִחוּשִׁים בְּרַגְלָהּ, נִלְוָה אֵלֶיהָ ר' אַרְיֵה לָרוֹפֵא. כְּשֶׁנִכְנְסוּ, שָׁאַל הָרוֹפֵא: "מָה הַבְּעָיָה?" עָנָה הָרָב: "רַגְלֵנוּ כּוֹאֶבֶֹת". וּמִשֶׁלֹּא הֵבִין הָרוֹפֵא מִי מִבֵּינֵיהֶם הוּא הַחוֹלֶה, חָזַר וְשָׁאַל: "מִי הוּא זֶה הַזָּקוּק לַעֲצַתִּי?"

פָּתַח הָרָב וְאָמַר: "בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹאֶבֶת לְאִשְׁתִּי הָרֶגֶל, הָרֵי גַם לִי כּוֹאֵב". מַעֲשֶׂה  זֶה מְלַמְדֶנוּ מַהוּ אָדָם גָּדוֹל, בַּעַל דָּעַת רְחָבָה.

וביותר יהיה לו שלום עם אשתו, ויזהר לכבדה, ויכוון בכל פרט לכבוד השכינה.

הבית הוא בית מדרש לתיקון המדות

יָדוּעַ שֶׁעִיקָר הַמִּבְחָן אִם יֵשׁ לָאָדָם לֵב טוֹב וּמִדּוֹת טוֹבוֹת הוּא בְּיַחֲסוֹ וְהִתְנַהֲגוּתוֹ עִם אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, שֶׁשָּׁם אֵין הַנְגִיעוֹת שֶׁל כָּבוֹד מֵהַחֶבְרָה וְכַד', וְרַק בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ עִם אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, בִּדְאָגָה לְאִשְׁתּוֹ וּבְהִתְחָשְבוּת בִּצְרָכֶיהָ מִתְגָלֵּית הַפְּנִימִיּוֹת הָאֲמִיתִית שֶׁל הָאָדָם, וּמַהִי דַּרְגָּתוֹ בֶּאֱמֶת בְּתִקּוּן מִדוֹתָיו.

אין הברכה מצויה אלא בשביל אשתו

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָקָר, כִּי כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִסוּרִים הַמָּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֶיךָ בֵּין בְּגַשְׁמִיוּת וּבֵין בְּרוּחֲנִיוּת, הוּא רַק מֵחַמַּת שֶׁאֵינְךָ מְכַבֵּד וּמְיַקֵר אֶת אִשְׁתְּךָ, כִּי חַכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ: "תְכַבְּדוּ וּתְיָקְרוּ אֶת נְשוֹתֵיכֶם כְּדֵי שֶתִּתְעַשְׁרוּ" וְאָמְרוּ: "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּכְבוֹד אִשְׁתוֹ, שֶׁאֵין בְּרָכָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ". (חיזוק הבית  ברסלב)

מה אעשה שתהא אשתי מכבדת אותי?

מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ שֶׁבָּא אֶצֶל הַגָּאוֹן מִווֹלוֹזִ'ין וְאָמַר שֶׁמַצְלִיחַ בַּעֲסָקָיו וְהַכֹּל בְּסֵדֶר אַךְ יֵשׁ לוֹ צָרוֹת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אִשְׁתּוֹ יוֹרֶדֶת לְחָיָיו מְזַלְזֶלֶת בּוֹ, מְבַטֶלֶת אוֹתוֹ, וּמְנַצֶלֶת אֶת מִזְגוֹ הַטוֹב.

שָׁאָל אוֹתוֹ הָאִישׁ: "מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁתְּהֵא אִשְׁתִּי מַעֲרִיכָה אוֹתִי"? -נַעֲנָה הָרָב וְאָמַר לּוֹ: "עֲצָתִי לְךָ שֶׁתִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְפָחוֹת שָׁעָה אַחַת לְיוֹם, תַּקְדִישׁ אַךְ וְרַק לְלִמּוּד הַתּוֹרָה. הַתּוֹרָה הִיא הַתְּרוּפָה לְכָל הַצָּרוֹת וְהַמְצוּקוֹת בָּעוֹלָם, לְרַבּוֹת צָרַת אִשָּׁה קָשָׁה. אִם תַּעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, תִּזְכֶּה, שֶׁאִשְׁתְּךָ תִּהְיֶה אִשָּׁה כְּשֵׁרָה הָעוֹשָֹה רְצוֹן בַּעֲלָה".

אִם מִתְנַהֵג בְּבֵיתוֹ בַּעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וְאֵינֶנּוּ כּוֹעֵס גַם בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁצָּרִיךְ לִכְעוֹס וכו', זוֹכֶה לִידִיעַת וּזְכִירַת לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

מתכונן לקבל פני שכינה

סִפֵּר אָדָם שֶׁלִּוָּה אֶת  הָרָב אוֹיֶרְבַּאך זצוק"ל מִבֵּית הַכְּנֶסֶת בְּדַרְכּוֹ הַבָּיְתָה. וְהִנֵּה הַגָּאוֹן רַבִּי זַלְמָן אוֹיֶרְבַּאך מְיַשֵׁר אֶת בְּגָדָיו, כְּמוֹ לִקְרַאת אֵרוּעַ. הַיְּהוּדִי מִתְנָּצֵל וְאוֹמֵר: "אֲנִי מֵבִין שֶׁאוֹרְחִים מְצַפִּים לָרַב…". הַגָּאוֹן אָמַר: "לָמָּה אוֹרְחִים"?- אָמַר הַיְּהוּדִי: "הָרָב מֵכִין אֶת עַצְמוֹ בְּצוּרָה מְיוּחֶדֶת…" לֹא, מֵשִׁיב רַבִּי  זַלְמָן אוֹיֶרְבַּאך, אֲנִי מֵכִין אֶת עַצְמִי לַשְׁכִינָה! – לְאִשְׁתִּי". "אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁזָּכוּ שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם".

על פי השולחן ערוך

בַּהֶסְפֵּד, כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל הַצַּדִיק רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיֶרְבַּאך  נִפְטְרָה עָמָד מוּל הַמִּטָּה וְאָמַר: "וּבְנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁבַּעַל מְבַקֵּשׁ  מֵאִשְׁתּוֹ מְחִילָה.  אָבָל אֳנִי אֵינִי מְבַקֵּשׁ מְחִילָה… כִּי מֵעוֹלָם לֹא פָּגַעְתִי בָּךְ וּמֵעוֹלָם אָתְּ לֹא פָּגַעְתּ בִּי… נִיהַלְנוּ אֶת חַיֵּינוּ כְּפִי שׁהַשּׁוּלְחַן עָרוּךְ לִמֵּד אוֹתָנוּ לִחְיוֹת…" .     נָקֵל לְהָנִיחַ כִּי אִם הָיָה לוֹ סְפֵק סְפֵיקָא שֶׁל חָשַׁשׁ פְּגִיעָה, הָיָה מְבַקֵּשׁ מְחִילָה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ. אֲבָל לֹא. הוּא בָּטוּחַ בִּמְאַת הַאֲחוּזִים שֶׁלֹּא הָיָה דָּבָר כָּזֶה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶּׁכָּל ה-54 שְׁנוֹת חַיִּים, עָבְרוּ אֶצְלוֹ בְּאוֹתָם רְגָעִים מוּל הָעֵינָיִם וְהוּא בָּטוּחַ שֶׁלֹּא הוּא פָּגַע בָּה וְלֹא הִיא פָּגְעָה בּוֹ.

הָאִשָּׁה הִיא שֶׁקֶף שֶׁל הַבָּעַל בַּעֲבוֹדַת קוֹנוֹ. כְּשֵׁם שֶׁאָדָם מִתְנַהֵג עִם קוֹנוֹ כָּךְ אִשְׁתוֹ מִתְנַהֶגֶת עִמוֹ.

מילה טובה

יִזְכּוֹר תָמִיד מַאֲמַר חז"ל בְּאָבוֹת: "מְאוֹד מְאוֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ", וְיִשְׁתַּדֵּל תָמִיד לִהְיוֹת עָדִין וּלְדַבֵּר בְּנַחַת. מִידֵי פָּעַם יֹאמַר מִילָה טוֹבָה שֶׁל שֶׁבַח לְאִשְׁתּוֹ עַל מָה שֶׁעוֹשָׂה לְמַעֲנוֹ, שֶׁהוּא מַעֲרִיךְ אֶת מַעֲשֶׂיהָ וְכָדוֹ'. וְאָכֵן, אֵצֶל רֻבָּן כְּכֻלָּן שֶׁל הַנָּשִׁים, אֵין דָבָר יוֹתֵר מְשַׂמֵּחַ לֵב ומְעוֹדֵד כְּמוֹ אֵיזוֹ מִילָה טוֹבָה וְהַעֲרָכָה עַל מַעֲשֶׂיהָ מִבַּעֲלָה, שֶׁבָּזֶה מַרְגִישָׁה הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינֵי בַּעֲלָה.

ואהבת לרעך כמוך

יְקַיֵּם עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ מִצְוַת גְּמִילוּת חֲסָדִים, שֶׁיַּעֲזֹר לָהֶם בַּמֶּה שֶׁצְּרִיכִים, וְיִּשׂא בְּעוֹל עִם חֲבֵרוֹ. וְלֹא יְחַפֵּשֹ לְהִתְעֲלוֹת עַל חֶשְׁבּוֹן צַעֲרָם שֶׁל בְּנֵי בֵּיתוֹ. וּבְהִתְנַהֲגוּתוֹ הַטּוֹבָה עִם אִשְׁתוֹ, מְקַיֵּם גַּם מִצְוַת עָשֵׂה דְּאוֹרַיְתָא שֶׁל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", וְאִם רוֹאֶה הַבַּעַל, שֶׁאִשְׁתּוֹ כּוֹרַעַת תַּחַת עוֹל עֲבוֹדוֹת הַבַּיִת, חַיָּב מִדִּין תּוֹרָה לַעזוֹר לָהּ. וְכֵן עַל הַבַּעַל לְהוֹדִיעַ לְאִשְׁתּוֹ מָתָי יַחֲזֹר הַבַּיְתָה כְּדֵי לִמְנוֹע מִמֶּנָּה צַעַר וּדְאָגָה.

צָרִיךְ לַעֲרֹךְ לְבָבוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל לָהָשֵׁם יִתְבַּרָך שֶׁיָעֲזְרֵהוּ לְהַרְבּוֹת שְׁלוֹם בֵּיתוֹ  וּלְתַקֵּן מִדּוֹתָיו,

כְּמוֹ הַכַּעַס אוֹ הַגַאֲוָה וּלְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל דָבָר הַנִּצְרָךְ אֵלָיו..

מה' אשה לאיש

בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִזָּהֵר אָדָם, אִם נָפְלָה בְּחֶלְקוֹ אִשָּׁה קָשָׁה, הוּא עוֹמֵד בְּנִסיוֹן מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. וְצָרִיךְ חֹזֶק להִתְנַהֵג עִמָּהּ בְּשָׁלוֹם וּרְעוּת, לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה. וְיקַבֵּל זֹאת מִבְּלִי טְרוּנְיוֹת, וּמַחֲשָׁבוֹת זָדוֹן.   שֶׁאֵין רָע יוֹרֵד מִן הַּשָּׁמָיִם, וְאִשְׁתּוֹ הִיא רַק כְּשָׁלִיחַ שֶׁל הקב"ה. עַל כֵּן אַל תִּתְלוֹנֶן וְתִתְרַעֵם עָל הָאִשָּׁה לֵאמוֹר: הִיא מְקוֹר כְּאֵבָי וְצָרוֹתָי וְכָל הָאַשְׁמָה רוֹבֶצֶת עַל כְּתֵפֶיה, וְתַפְקִידְךָ לְהַעֲבִיר בִּיקוֹרֶת עָל מַעֲשֶׂיךָ לָדַעַת הֵיכָן יֵשׁ קִלְקוּל וּפְגָם, כְּדֵי לְתַקֵּן מַעֲשֶׂיךָ.

לקבל את היסורין באהבה

אֶל הֶחָפֵץ חַיִּים בָּא אָדָם שֶׁהִתְאוֹנֶן עַל סִבְלוֹ מֵאִשְׁתּוֹ הָרַגְזָנִית. לִדְבָרָיו, הִיא מְקַלֶלֶת אוֹתוֹ וְגוֹרֶמֶת לוֹ בִּזְיוֹנוֹת עַד אָשֵׁר קָץ בְּחַיָּיו, וְלָכֵן הוּא הֶחְלִיט לַעֲזֹב אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת עִסְקוֹ הַמְּבוּסָס. הֵנִיעוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים מִלְּבַצֵּעַ הַחְלָטָה זוֹ. הוּא הִסְבִּיר לוֹ, שֶׁעָלָיו לְקַבֵּל אֶת יִסּוּרָיו בְּאַהֲבָה וְלִרְאוֹת בָּהֶם חַסְדֵי ה'. לֹא לְחִנָּם מְיַסְרִים אוֹתוֹ מִשָּׁמַיִם, וּלְפִי מַעֲשָׂיו עָלָיו לִסְבֹּל עֶלְבּוֹנוֹת, אֶלָא שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הַבִּזְיוֹנוֹת מֵאֲנָשִׁים זָרִים, שֶׁבֶּנּוֹסָף לָעֶלְבּוֹנוֹת יָפְסִידוּ גַם אֶת כַּסְפּוֹ וּרְכֻשׁוֹ, הִמְתִּיק הַקַּב"ה אֶת גְּזַר דִּינוֹ וְאֵינוֹ סוֹבֵל מַחְסוֹר מִבְּחִינָה חָמְרִית. הֶחָפֵץ חַיִּים יָעַץ לוֹ שֶׁיְּנַסֶּה לְפַיֵּס אֶת דַּעְתָּהּ שֶׁל אִשְׁתוֹ בְּכָל מַה שֶׁיּוּכַל, וְנוֹסָף לְכָךְ יִשְׁאַל בַּעֲצַת רוֹפֵא מֻמְחֶה, אוּלָי הִיא סוֹבֶלֶת מִמְתִיחוּת עֲצַבִּים אוֹ מִמַחֲלָה אַחֶרֶת, וְשֶׁלֹּא בְּאַשְׁמָתָהּ הִיא נוֹהֶגֶת כְּלַפָּיו בְּרוֹגֶז. (ח"ח – חייו ופועלו)

זהירות בכבוד אשתו

אִם ח"ו מַרְאֶה הַבַּעַל לאִשְׁתוֹ חֹסֶר אַהֲבָה אוֹ זִלְזוּל ח"ו, הוּא מַמָּשׁ כְּעֵין שְׁפִיכוּת דָּמָּה.  לִפְעָמִים אֲפִילוּ הֶעָרָה קַלָּה אוֹ כַּעַס וְרֹגֶז קַל מֵהַבַּעַל, אֵצֶל הָאִשָּׁה הוּא גָּדוֹל וְכָבֵד וכָל הֶעֱרָה נֶחְשֶׁבֶת בְּעֵינֶיהָ לִפְגִיעָה וְהַעֲלַבָה ומִתְפָּרֵשׁ בְּעֵינֶיהָּ, שֶׁיֹּרֵד כְּבוֹדָהּ וַחֲשִיבוּתָהּ בְּעֵינֵי בַּעֲלָה. וַאֲפִלּוּ שֶׁזֶּה לֹא נָכוֹן, אֲבָל כָּךְ הִיא חוֹשֶבֶת. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹד אִשְׁתוֹ יוֹתֵר מִכָּל אָדָם, מִשּׁוּם שֶׁאִם לֹא כֵן, פְגִיעָתָה וְצַעֲרָהּ הֶם גְדוֹלִים יוֹתֵר מֵאֵצֵל אָדָם אָחֵר. יְשַׁתֵּף אוֹתָה בְּהַחְלָטוֹתָיו וּבִלְבַטָיו וִידַבֵּר עִמָּהּ דֶּרֶךְ כָּבוֹד וְיִתֶּן לָהּ מְעָט עָצְמָאוּת בְּעִנְיְנֵי הַכְּסָפִים. וְכֵן עָצְמָאוּת בְּסִדּוּר הַבַּיִת, שֶׁהֲרֵי הוּא מֶרְכָּז חַיֵיהָּ.

במה האריך ימים?

שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי זֵירָא, בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים, אָמָר לָהֶם: "מִיָּמַי לֹא הִקְפַּדְתִּי בְּתוֹךְ בֵּיתִי וְכוּ'.

וְהַפֶּלֶא יוֹעֵץ אָמַר: "וְהַגָּדֵר לִמְנֹעַ דִּבְרֵי רִיבוֹת מִבֵּיתוֹ, הוּא שֶׁלֹּא יְדַקְדֵּק כָּל כָּךְ בְּהוֹצָאוֹת הַבַּיִת, עָל כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה".

בְּנִי, אַל תְשַׁבַּח אִשְׁתְּךָ בִּפְנֵי חֲבֵרְךָ, וְכָל שֶׁכֵּן בְּחֶבְרַת אֲנָשִׁים, פֶּן יָבוֹאוּ לִשְׂנֹאת נְשׁוֹתֵיהֶם אוֹ לְהַרְהֵר בְּאִשְׁתֶך. (שבט מוסר עמ' רלה)

תקשורת בין בני הזוג

קִבְעוּ לָכֶם זְמָן מַתְאִים לְשִׂיחָה. מִצְּאוּ אֶת הַזְּמַן, בּוֹ אַתֶּם נִינוֹחִים וּרְגוּעִים, וְאָז פִּיתְחוּ בְּשִׂיחָה. יֵשׁ לְהָבִין שֶׁדִיבּוּרֵי הָאִשָּׁה הִנָּם דֶּרֶךְ לִפְרֹק מִטְעָן רִגְשִׁי, וְלֹא בְּהֶכְרַח בַּקַשָּׁת פִּתְרוֹן. לָכֵן יֶשׁ לְהַקְשִׁיב כְּמִתְעָנְיֵן, תּוֹךְ הַשְׁמַעָתּ מִלּוֹת תְּמִיכָה וְהֲבָנָה.

כיצד יתנהג

אַל יָטִּיל אָדָם אֵימָה יְתֵרָה עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ. וְדַע, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שַׁם רֹגֶז וְכַעַס, שָׁם הַמַזִיקִים מוּכָנִים לְהַזִּיק. וְאִם צָרִיךְ לְהַטִּיל מוֹרָא עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבַּיִת, יַעֲשֶׂה תְּנוּעות כְּמִי שֶׁכּוֹעֵס, אָבָל תְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו.

אחרי הפעולות נמשכים הלבבות

הַבַּעַל ע"י פְעוּלוֹתָיו הַחִיוּבִיוֹת כְּלַפֵּי אִשְׁתוֹ, הַכָּבוֹד וְהַהָעֲרָכָה שֶׁיַעֲנִיק לָּה, יִמָּשֵׁךְ אַחַר פְּעוּלוֹתיו. וּמִתּוֹךְ שֶׁבְּלִבּוֹ יַחְפֹּץ לְכַבְּדָהּ, כֵּיּוָן שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהִיא רְאוּיָה לְכָבוֹד, יֹאהָבֶנָהּ מִמֵּילָא וע"י הַמַחְמָאוֹת יָשְׁרִישׁ בְּלִבּוֹ אַהֲבָה אֲמִתִּית כְּלָפֶיהָּ.

שְׁמִירַת "טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה" הִיא סוֹד הָאֹשֶׁר שֶׁבַּמִּשְׁפָּחָה הַיְּהוּדִית, וְעַל גַּבֵּי יְסוֹד אֵיתָן זֶה, נִיתָן לְהָקִים מִבְנֶה יַצִּיב שֶׁל בָּיִת וּמִשְׁפָּחָה.

ערב שבת

עֶרֶב שַׁבָּת הוּא שְׁעַת לַחַץ וּמֶתַח, שֶׁיכוֹלָה לִגְרֹם חֲלִילָה לְהַפְרָעָה לִשְׁלוֹם בָּיִת, וּמְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַחִיד"א וְ"הַבֵּן אִישׁ חָי" כִּי בְּעֶרֶב שַׁבָּת כִּמְעָט וּנְטוּלָה הַבְּחִירָה מֵהָאִשָּׁה מִלִטְעוֹת בְּאֵיזֶה דָּבָר מֵעִנְיְנֵי הַנְהַגַת הַבָּיִת, וְאִם יָצָא מִתַּחַת יָדָהּ אֵיזֶה מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, לֹא שַׁיָּךְ כְּלָל  לְהַאֲשִׁימָה, כִּי אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בְּיָדָהּ כְּלַל. כַּאֲשֶׁר בּוֹטֵחַ בּהשׁם יִתְבָּרַך, בְּיוֹדְעוֹ, שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הַבָּיִת בְּהַשְׁגָחֲתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל לְטוֹבָה, וּבּוֹלֵם פִּיו מִמַחֲלוֹקֶת וּמְרִיבָה בְּיוֹדְעוֹ שֶׁמִמִּדּוֹת טוֹבוֹת לֹא מַפְסִידִים ח"ו, מְקַיֵּם גַם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ".

וְאִם מְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וּבְּאֱמוּנָה, כָּל מִקְרֶה שֶׁמִזְדַּמֵּן לוֹ בְּבֵיתוֹ אֲפִילוּ שֶׁאֵינוֹ לְרוּחוֹ, כְּגוֹן שֶׁקָּרָה לּוֹ אֵיזֶה נֵזֵק מָמוֹנִי ח"ו, אוֹ שֶׁהָאוֹכֵל אֵינוֹ עָרֵב לוֹ,  וְאֵינוֹ מִתְרָעֵם ח"ו וְאֵינוֹ מַאֲשִׁים אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ, אָז גַם מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךְ כִּי כַאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ, ה' אֱלֹקֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ", שֶׁזּוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַצְדִיק הַדִּין עַל מְאוֹרָעוֹת שֶׁקוֹרִים לוֹ.

גַּם לֹא יֹאמַר מִקְרֶה הוּא כִּי אָז יֵלֶךְ עִמוֹ הַשֵׁם יִתְבָּרַך בַּחֲמָת קֶרִי, אֶלָא יְפַשְׁפֶּש בְּמַעֲשָׂיו.

הַמְּצַעֶר אֶת אִשְׁתוֹ בִּדְבָרִים קָשִׁים חָס וְשָׁלוֹם, עוֹבֵר עָל לָאו דְּאוֹרַיְתָא שֶׁל "לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ".

וְהַמַּכֶּה אֶת אִשְׁתּוֹ יֵשׁ לְהַחֲמִיר עָלָיו יוֹתֵר  מֵהַמַכֶּה אֶת חֲבֵרו, שֶׁלְחַבֵירוֹ אֵין חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ, וּלְאִשְׁתּוֹ חַיָּב בִּכְבוֹדָהּ.

עזרה בבית והתחשבות באשה

ר' נָתָן צְבִי הִפְתִּיעַ אֶחָד מִתָּלְמִידָיו שֶהִתְחַתֵּן בִּשְׁאֵלָה אִם הוּא עוֹזֵר לְאִשְׁתּוֹ בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת. הַתַּלְמִיד הֵשִׁיב מִיָּד בְּחִיוּב, וְהוֹסִיף שֶׁהֲרֵי חז"ל מַזְהִירִים לַעֲשׁוֹת לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת וְנָהֲגוּ כָּךְ בְּעַצְמָם. חִיֵיך ר' נָתָן צְבִי וְאָמַר: "וכִי מִשּׁוּם כְּבוֹד הַשַּׁבָּת לְבָד, וְרַק מִתּוֹךְ דִּבְרֵי חז"ל, צָרִיךְ אָדָם לַעֲזוֹר לְאִשְׁתּוֹ? וַהֲלֹא זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה מְפוֹרֶשֶׁת מִן הַתּוֹרָה: "עָזוֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ", וְעַל אַחַת כַּמָהּ וְכַמָּה לְאִשְׁתּוֹ שֶׁיֵּשׁ כְּלַפֶיהָ חוֹבוֹת מְיוּחַדִים וּבִיחוּד בְּעֵרֶב שַׁבָּת שֶׁהַעֲבוֹדָה מְרֻבָּה וְהָאִשָּׁה עֲיֵפָה וּמְמַהֵרֶת לְהַסְפִּיק עַד הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, הַאִם יֵשׁ לְךָ מִצְוָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ גְדוֹלָה מִזוֹ?"

וידעת כי שלום באוהלך

אָדָם אֶחָד הִתְלוֹנֵן לִפְנֵי ר' אָיְזִיק שֵׁר, כִּי בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת נוֹפֶלֶת קְטָטָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, הוּא מִצִידוֹ מַשְׁלִים אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת לְשַׁבָּת בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת, אַךְ אִשְׁתּוֹ עוֹסֶקֶת בִּמְלָאכָה עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן…-  "וְאֵיךְ אַתָּה מתְכּוֹנֵן לְקַבָּלַת שַׁבָּת?" – שָׁאַל ר' אָיְזִיק.- "בָּרוּךְ ה', כְּבָר מֵחֲצוֹת הַיּוֹם אֳנִי לְאַחַר הָרַחֲצָה, לוֹבֵשׁ בִגְדֵי שַׁבָּת, וּמִתְיַשֵּׁב וְלוֹמֵד וּמְקַבֵּל שַׁבָּת" – הֵשִׁיב הָאִישׁ בְּסִיפוּק. – הִפְטִיר ר' אָיְזִיק: "אִם לַעֲצָתִי תִּשְׁמָע, דְחֵה לְשָׁעָה אֶת לְבִישָׁת בִּגְדֵי שַׁבָּת, עֲזוֹר לְאִשְׁתְּךָ בַּהֲכָנַת הַשַּׁבָּת, וּכְּשֶׁתָּבוֹא שְׁעַת הַדְלָקַת נֵרוֹת תֹּאמַר לָה בְּנִּיחוּתָא – "הַדְלִיקִי אֶת הַנֵּר", וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם בְּאָהֳלֵךָ". (מרביצי תורה ומוסר)

מָה יַעַשׂה אָדָם וְיִנָּצֵל מִ"מַסֶּכֶת וִיכּוּחִים"? לְעוֹלָם אַל תֵּרֵד לְוִיכּוּח עִם אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ.

אֶלָא תֶּאֱחֹז בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה עַד יָעֲבֹר זַעַם. אוֹ אֱמֹר: "זוֹ דַּעְתְּך וַאֲנִי מֵבִין אוֹתָךְ". וּלְאַחַר זְמָן נַסֶּה לְהַסְבִּיר בִּנְעִימוּת אֶת עֶמְדָּתְך.

וְחָכָם אֶחָד אָמַר כְּלָל גָדוֹל וְנִפְלָא: "אֶת הַיָּם לֹא חוֹרְשִׁים, וְאֶת הַכּוֹכָבִים לֹא סוֹפְרִים, וְעִם הָאִשָּׁה לֹא מִתְוַוכְּחִים".

אשתו מעידה בו

מְסֻפָּר עָל רַבִּי יַעֲקֹב קַנְיֵיבְסְקִי זצוק"ל שֶׁנָסַע לִירוּשָׁלַיִם עִם בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ וְכַאֲשֶׁר סִיְּמוּ אֶת מְלָאכְתָם וּבִקְּשׁוּ לָשׁוּב אֶל מְחוֹז חֶפְצָם, בִּקֵּשׁ הַצַּדִיק הַסְטַיפְּלֶר ע"ה לַעֲצֹר רִכְבָּם לְיָד חֲנוּת סִדְקִית כְּדֵי לִקְנוֹת "מַסְרֶק" נָאֶה עֲבוּר נְוַת בֵּיתוֹ. כְּשֶׁתָמָהּ עַל זֶה אֶחָד מֵהַחֲבוּרָה עָנָה וְאָמַר: "בִּקְנִיַּת חֵפֶץ זֶה, פֹּה בִּירוּשָלַיִם, רָצִיתִי לְהַבִּיעַ אֶת רִגְשֵׁי כְּבוֹדִי כְּלַפֵּי אִשְׁתִּי' שֶׁגַּם פֹּה  רָחוֹק מֵהַבַּיִת, עֲדַיִן אֳנִי חוֹשֵׁב עָלֶיהָ – וְאֵינִי מֵסִיחַ דַּעְתִּי מִמֶּנָהּ. וּבָּזֶּה, מְקַיֵּם אֳנִי דִּבְרֵי חֲכָמִים: "אוֹהֲבָהּ כְּגּוּפוֹ וּמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגוּפוֹ".

התערבות קרובים

יִשְׁתַּדְלוּ שֶׁלֹּא לְסַפֵּר לִקְרוֹבֵיהֶם עַל רִיב  וּקְטָטָה  שֶׁבֵּינֵיהֶם, אֶלָא יַעֲשֹוּ כָּל מַאֲמָץ לְהִסְתַדֵר לְבַדָּם, כִּי הִתְעָרְבוּת הוֹרִים  וּקְרוֹבִים עֲלוּלָה לְסַבֵּך. 

 בודק מטבחו בעדינות

מַעֲשֶׂה הָיָה בַּצַדִּיק הַנִּסְתָּר, חֲכַם סַלְמָן מוּצָפִי,  שֶׁמִנְהָגוֹ הָיָה לִבְדּוֹק בְּעַצְמוֹ אֶת הָעוֹף לְכָל אֵבָרָיו, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁל הִימַצְאוּת דָּבָר הַמַּטְרִיף.

אֶלָא  שֶׁלְרוֹב עֲדִינוּתוֹ לֹא רָצָה לִפְגֹּעַ בָּרָבָּנִית, וְנָהַג לְהִכָּנֵס לַמִּטְבָּח, בְּדִיּוּק בִּשְׁעַת פְּתִיחָת הָעוֹף,  וְהוֹצָאַת הַחֲלָקִים הַפְּנִימִיים, בְּאַמְתַלוֹת שׁוֹנות: פַּעַם בִּקֵּשׁ לִשְׁתּוֹת דְבַר מָה, וּפַעַם לִרְחֹץ יָדָיו, אוֹ לְהַצִּיעַ אֶת "עֶזְרָתוֹ" לְנִיקּוּי הָעוֹף,  ומִשֶּׁרָאָה שֶׁהַכֹּל כַּשּׁוּרָה חָזַר לִמְקוֹם לִמּוּדוֹ, וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי גְּדוֹל הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בְּעָווֹן מָר זֶה, שֶׁל פְּגִיעָה קַלָּה חֲלִילָה בִּכְבוֹד אִשְׁתּוֹ הָרַבָּנִית. (עולמו של צדיק)

עָל כֵּן הָבָה נִלְמַד כְּלָל גָדוֹל: שֶׁגַּם  לִדְבַר מִצְוָה יֶשׁ  לְהִמָּנַע  מִלְּצָעֵר אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל,  וְכָל שֶׁכֵּן אִשְׁתוֹ, שֶׁחַיָּב בִּכְבוֹדָּה יוֹתֵר מִשְּׁאַר בְּנֵי עוֹלָם, וְחַיָּב לְהַשְׁפִּיעַ עָלֶיהָ שֶׁפַע שֶׁל כָּבוֹד וְאַהֲבָה, יוֹתֵר מִגוּפוֹ.

כַּבֵּד אֶת אִשְׁתְּךָ בִּפְנֵי קְרוֹבֵיךָ, הָרְאֶה לָהֶם שֶׁאַתָּה מַעָרִיךְ אוֹתָה כָּךְ גַם הֵם יְכַבְּדוּ וְיַּעַרִיכוּ אוֹתָה.

זהירות מדמעות האשה

לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בְּאוֹנָאָת אִשְׁתּוֹ מִכָּל דִבּוּר הַמְּצַעֵר אוֹתָהּ. וּמַדּוּעַ? מִתּוֹךְ שֶׁדִּמְעָתָהּ מְצֻיָּה, אוֹנַאֲתָה קְרוֹבָה. ("עֹנֶשׁ הַפֻּרְעָנוּת" מְמַהֵר לָבוֹא). דִּמְעוֹת הָאִשָּׁה מְצוּיוֹת הֵמָּה. וְזֶה נוֹבֵעַ מִתּוֹךְ רְגִישׁוּת יְתֵירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֵן.  וְהַדִּמְיוֹן הַנָּטוּעַ בְּקִרְבָּהּ "מַגְדִּיל" אֶת הַכְּאֵב וְהַצַּעַר גָדוֹל. וְעַל כֵּן יֵשׁ לַבַּעַל הַנָּבוֹן לְהָבִין אֶת סוֹד נֶפֶשׁ אִשְׁתּוֹ, וּלְהִמַּנַּע מִבּוֹא בְּרִיב עִמָּהּ, אוֹ  לְצַעֲרָהּ בְּדִיבּוּר קָשֶׁה אוֹ בְּמַעֲשֵׂה שֶׁאֵינוֹ  לְרוּחָהּ.  בְּעֵינֶיךָ זֶה דִבּוּר קָל, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל בְּכוֹחוֹ  וּמִשְׁקָלוֹ לְצַעֵר לֵב אִשְׁתֶּךָ, אֲבָל, דַּע לְךָ  שֶׁבְּעוֹלָמָהּ, הַמֵמַדִים הֵם שׁוֹנִים לְגַמְרֵי, עַד  שֶׁבְּעֵינֶיהָ הַצּוֹפוֹת דֶּרֶךְ עַדַשָׁת  הַדִּמְיוֹן שֶׁבָּה, רוֹאָה הִיא תְּמוּנָה אַחֶרֶת  בְּתַכְלִית הַשִּׁנּוּי, עַד כִּי תּוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל גּוֹרָלָהּ הַמָּר. וּמַכְאוֹב לְבָבָהּ זֶה, יָכוֹל לְעוֹרֵר קִטְרוּג קָשֶׁה עָל הַבַּעַל שֶׁגָּרַם לָהּ כְּאֵב וְצַעַר עַד כִּי בִּמְהֵרָה יָבוֹאוּ חַס וְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, וְיִפְרְעוּ מִמֶּנוּ אֶת עָנְשׁוֹ. יִשְׁמָע חֲכַם וְיוֹסִיף לֶקַח לְהִזָּהֵר מִכָּל בִּיטוּי לָשׁוֹן, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲשַׁשׁ רָחוֹק רָחוֹק שֶׁמָּא יִתְפָּרֵשׁ  לִפְּגִיעָה   וּלְזִלְזוּל בְּנֶפֶשׁ נְוַת בֵּיתוֹ.

 כְּשֶׁהָאָב יוֹדֵע לְהַעֲרִיךְ אֶת הָאֵם, וְהָאֵם אֶת הָאָב, אֲזַי יֵדְעוּ הַיְּלָדִים לְהַעֲרִיךְ אֶת שְׁנֵיהֶם.

על רבי משה פיינשטיין זצוק"ל.

שָׁנָה בְּטֶרֶם נִפְטָר רַבִּי משֶׁה,  וּבִּהְיוֹתוֹ מְאוּשְׁפָז עֵקֶב מָחֲלָה  שֶׁגָּרְמָה לוֹ אָבְדַּן הַכָּרָה, וַחַזֲרָתָהּ לְסִירוּגִין, בִּישְׂרוֹ נֶכְדּוֹ, כִּי בְּקָרוֹב יָשׁוּב הַבָּיְתָה, וְ"אָח מִקְצוֹעִי" יַגִּיש לּוֹ אֶת הַטִּפּוּל הַדָּרוּשׁ.

רַבִּי משֶׁה פַיְנשְׁטֵיין אָמַר: "יֵשׁ לקַבֵּל אֶת הַסְכָּמָתָהּ שֶׁל הַסַּבְתָּא", בְּיָדְעוֹ שֶׁנּוֹכְחוּת אָדָם זָר בַּבָּיִת עֲלוּלָה לְהַכְבִּיד עָלֶיהָ.

אִם כִּי מַצָּב בְּרִיאוּתוֹ דָּרַשׁ פִּקּוּחַ רְפוּאי קַפְּדַנִי, בְּכָל זֹאת הוּא לֹא הָיָה מוּכָן לְהִתְעַלֵּם  מֵרִגְשׁוֹת רַעֲיָתוֹ.

ועוד מסופר עליו : בְּלֵיל שַׁבָּת אֶחָד בִּהְיוֹתוֹ קוֹרֵא אֶת הַפָּרָשָׁה, הוֹדִיעָה  הָרַבָּנִית, כִּי "סְעֻדַּת שַׁבָּת" מוּכָנָה. ר' משֶׁה סָגַר אֶת הַחֻמָּשׁ בְּאֶמְצַע פָּסוּק, כְּדֵי שֶׁהִיא לֹא תֵּאַלֵץ לְהַמְתִין לוֹ אֲפִילוּ דַקָּה אַחַת. צֵא וּרְאֵה מַהִי דַעַת תּוֹרָה אֲמִתִּית.

להתפעל ממעלותיה של אשתו

אֵין אִשָּׁה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא תִּמְצָא בָּה מַעֲלוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת. וְצָרִיךְ הַבַּעַל מִידֵי פַּעַם לָשִׂים לֵב אֲלֵיהֶן וּלְהִתְפַּעֵל מֵהֶן, בִּכְדי שֵׁתִתְחַבֵּב אִשְׁתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּעֵינָיו, וּלְהַרְבּוֹת הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם בְּע"ה. כִּי טֶבַע הָאָדָם, שֶׁדָּבָר שֶׁהוּא רָגִיל בּוֹ אֵינוֹ שָׂם לֶב אֵלָיו, וְלָכֵן צָרִיךְ מִידֵי פַּעַם לַעֲצֹר, לְהִתְבּוֹנֶן וּלְהִתְפַּעֵל מִמַּעֲלוֹתֶיהָּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ.

השכנת שלום בין איש לאשתו

אַחַד הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵפִיצוּ אֶת סִפְרֵי הֶחָפֵץ חַיִּים הָיָה חַיָּב לּוֹ כֶּסֶף. הַמֵּפִיץ הִתְנַצֵּל שֶׁנֶּאֱלַץ לְהִשְׁתַּמֵשׁ בַּכֶּסֶף בִּגְלַל הַטְרָדוֹתֶיהָּ שֶׁל אִשְׁתוֹ הָרַגְזָנִית  שֶׁמְמָרֶרֶת אֶת חַיָּיו, וְתָדִיר צוֹעֶקֶת: "הַב, הַב"! וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ כֶּסֶף אָחֵר, לָקַח אֶת הַסְּכוּם  מֵהַסְּפָרִים וְנָתַן לְאִשְׁתוֹ. מִשֶּׁשָּׁמַע עַל כָּךְ הֶחָפֵץ חַיִּים נִכְמְרוּ רַחֲמָיו וְהוּא וִתּר לּוֹ עַל יִתְרַת הַחוֹב הַגָּדוֹל. וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים בְּכָךְ, וּכְּשֶׁהָאִישׁ כְּבָר נִפְרָד מִמֶּנוּ וְיָשַׁב בָּעֲגָלָה כְּדֵי לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ, הִנֵּה הוּא רוֹאֶה אֶת הֶחָפֵץ חַיִּים רָץ אֵלָיו כְּשֶׁבְּיָדוֹ חֲבִילָה קְטַנָּה.  כְּשֶׁקָרַב אֵלָיו הוֹשִׁיט לוֹ אֶת  הַחֲבִילָה וְאָמַר: "קַח נָא בְּמַתָּנָה אֶת  הַחֲבִילָה, יֵשׁ בָּה מִטְפַּחַת רֹאשׁ  לְאִשְׁתְּךָ, שֶׁהִתְאוֹנָנְתָּ עָלֶיהָ שֶׁהִיא מְמָרֶרֶת אֶת חַיֶּיךָ, הָבֵא לָה אֶת הַמַּתָּנָה, וְעַל יְדֵי זֶה הִיא תִשְׁכַּח בְּמִדַּת מָה אֶת רוּגְזָהּ". (ח"ח ופוע)

אשה בעלה משמחה!

אָמְרוּ חַכָמֵינוּ ז"ל: "אִשָּׁה בַּעֲלָהּ מְשַּׂמְחָהּ", דְּהַיְנוּ: הַבַּעַל הוּא הַמְצוּוֶה לִהְיוֹת הַפּוֹעֵל בְּחָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ, לְהָבִיא לְבֵיתוֹ שָׁלוֹם

וְשִׂמְחָה, וְלֹא יְחַכֶּה שֶׁהָאִשָּׁה תְּשַׂמְחוֹ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיהָּ אוֹ בְּאִמְרֵי פִיהָּ. שֶׁהֲרֵי עִקָּר עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַבַּעַל, שֶׁהוּא יִהְיֶה הַמַּשְׁפִּיעַ,

הַמּוֹבִיל וּמַנְהִיג אֶת הַשִּׂמְחָה וְהַשָּׁלוֹם. וכְּשֶׁהָאִשָּׁה שְׂמֵחָה אָז כָּל הַבָּיִת שַׂמֵּח.

כמה עצות:

אֵין מְזַוְּוגִים לּוֹ לָאָדָם אֶלָא לְפִי הַמַּגִּיעַ לּוֹ, עַל פִּי מִדּוֹתָיו וַהֲלִיכוֹתָיו. נְהַג בְּמִדּוֹת נָאוֹת, הָעֲנֵק לְרַעֲיתְךָ כָּבוֹד. זְכוֹר: בְּמִדָּה  שֶׁתְּכַבֵּד – תִתְכַבֵּד. תִּגְמֹל אִתָּהּ חֶסֶד – אָף הִיא תִגְמֹל לְךָ חֶסֶד. כִּמְסִירוּתְך, כָּךְ תִהְיֶה מְסִירוּתָהּ.

כָּל אֶחָד יְשַׁנֵּן לְעַצְמוֹ מַה חוֹבָתוֹ שֶׁלּוֹ כְּלַפֵּי בֶּן זוּגוֹ, הַבַּעַל יְשַׁנֵּן לְעַצְמוֹ אֶת חוֹבָתוֹ כְּלַפֵּי הָאִשָּׁה, וְהָאִשָּׁה תּשַׁנֵּן לְעַצְמָהּ מַה חוֹבָתָהּ כְּלַפֵּי בַּעֲלָהּ, אִם כָּל אֶחָד יַשְׁלִים אֶת חוֹבוֹתָיו אֲזַי הַזְכוּיוֹת יִתְרַבּוּ וְאֵין לָנוּ זְכוּת יוֹתֵר גְדוֹלָה מִזּוֹ  שֶׁבֶּבֵיתֵנוּ יִשְׁכּוֹן הַשָּׁלוֹם.

תפיסת חיים נכונה

לִפְעַמִים נִקְלָעִים לְמַצָּבים הַמְּבִיאִים לְרוּחַ קוֹדֶרֶת  וַעֲצוּבָה וּמִתְקַשִּׁים לִמְצוֹא מוֹצָא. כָּאן, יֵשׁ עַל הַבַּעַל לַקַחַת יוֹזְמָה,  וּלְהַפִיחַ רוּחַ תִקְוָה וְשִּׂמְחָה בַּבָּיִת, אִם הוּא יַשְּׁרֶה אֲוִירָה שֶׁל אֱמוּנָה וּבִּיטָחוֹן בְּכֹל הָעוֹבֵר עָל הַבָּיִת, אָז כָּל הַבָּיִת יִתְרוֹמֵם עִמוֹ.

כְּדַאי לִקְבֹּעַ אֶת הָאֱמוּנָה  בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית  כִּיְסוֹד. "כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – לְטוֹבָה עוֹשֵׂה" וְהַכֹּל מִשָּׁמָיִם. הַנְהָגָה זוֹ מַכְנִיסָה אֶת הַבָּיִת  לֱמַסְלוּל שֶׁל אוֹשֶּׁר אֲמִּיתִּי לְלֹא כַּעַס וְצַעַר. (אגרת חתן)

תשומת לב

תְּשׂוּמֶת לֵב  שְׁמַעֲנִיק הַבַּעַל  לְרַעְיָתוֹ, הִנּוֹ  הַגּוֹרֵם  הַמֶרְכָּזִי לִשְׁלוֹם הַבָּיִת. כֵּיוָן  שֶׁדַּרְכָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה לִהְיוֹת עֵינֶיהָ נְשׂוּאוֹת לְבַעֲלָה, אַל לוֹ לִהְיוֹת אַדִּישׁ כְּלָפֶּיהָ, כִּי הָאֲדִישׁוּת בְּכֹּחָהּ לַהֲרֹס אֶת שְׁלוֹם הַבָּיִת חֲלִילָה.

​